הומואים למחייתם. או: אני מסביר לתומר קמרלינג.

תומר קמרלינג כתב שהוא לא מבין הומואים שמתנהגים כאילו הם הומואים למחייתם. אז אני אסביר לו, שיבין.

בלי יותר מדי הכללות אני אגיד שמתוך ההומואים שאני מכיר, אלה שמתנהגים ממש "כמו הומואים" הם האנשים הכי נהדרים, טובי לב, מצחיקים ונחמדים שאני מכיר. אז גם אם אתה לא מבין, דע לך שההפסד כולו שלך. מצד שני, אולי זה רק אלה שאני מכיר.

אולי אנחנו בכלל לא מדברים על אותם אנשים. מי אלה בכלל "הם", מה צריך לעשות כדי להתנהג כאילו אתה הומו למחייתך? ללבוש ורוד? לדבר על עצמך בלשון נקבה? לשכב עם בנים? עם אחד? עם כמה במקביל? בוא ספר לי, קמרלינג, איך מתנהג הומו, כי אני באמת לא בטוח. אתה בטח חושב שזה פשוט. תשכב עם בנים כמה שאתה רוצה וזהו, כל שאר הזמן תתנהג כמו סטרייט. אפילו לא כמו סטרייט, כמו סתם בן אדם נורמלי. אבל זה לא עובד ככה.

את זה אני לא באמת יכול להסביר לך, גם אין לי איזה הוכחה חד משמעית לזה שאני צודק. אני רק אגיד לך שבזמן שהייתי צריך להסתיר את זה אז הסתרתי את זה בכל רגע ובכל דקה ובכל שנייה. הרגשתי שעשרים וארבע שעות ביממה אני לא באמת מי שאני. אתה לא מרגיש את זה כי זה נראה לך טבעי, כי רוב האכלוסיה היא פשוט כמוך. אתה לא יודע איך זה לחיות בעולם שבו כל שלט חוצות, כל סיטואציה חברתית, כל בחורה יפה שעוברת ליד החברים הסטרייטים שלך, כל אלה צועקים לך "אתה לא כמו כולם!". כי כשאתה פוגש מישהו ומניח שהוא סטרייט, אז כל עוד הוא לא מספר לך שהוא הומו, הוא מסתיר את זה ממך. אני לא יודע איך להסביר לך איך זה להרגיש חריג באופן תמידי ולכן אני לא יודע אם תבין למה לא להתגאות בחריגות שלך אומר להתבייש בה. אבל אני אנסה.

אי שם בחטיבה-תיכון גיליתי שאני הומו. אפילו עוד לא העזתי להגיד אז את המילה הזאת, "הומו", אבל הבנתי שמשהו מאוד בסיסי אצלי שונה. תחשוב על הרגע הכי גרוע שהיה לך בתיכון. אולי, אם היה לך מזל, זה היה כשכמה ילדים צחקו עליך שאתה שמן ומכוער, אולי כשחברה שלך זרקה אותך. אולי, ואני מקווה שלא, זה היה פציעה רצינית או מוות של חבר או בן משפחה. נסה להזכר בתחושה הזאת, שהעולם פשוט דפוק, ששום דבר לא יסתדר לעולם כי הכל חרא. כי משהו מאוד בסיסי השתבש בצורה שפשוט אי אפשר לתקן. זו הייתה התחושה שלי כשגיליתי שאני הומו.

אתה לא מבין למה זה קורה לך, אז אתה מתרץ, מכחיש, משקר, בונה כל מיני מנגנוני התמודדות שקורסים אחד אחרי השני כי הם כולם מנסים להשאיר בחוץ משהו שנמצא אצלך בפנים, אתה מנסה לנתק מעצמך משהו שהוא אתה עצמך. תחזור רגע שוב לרגע הכאוב ההוא בתיכון ודמיין שפתאום אתה מבין שאפשר לתקן את זה, אתה מבין שזה עניין של מחיר, שאתה יכול לסדר הכל אם תסכים לוותר על דבר אחד. הכל יהיה בסדר אם תכרות לעצמך את הזין. תחשוב רגע מה אתה מרגיש במצב כזה.

לשמחתי (ולצערה של הדודה המשוגעת שלי) כמו שאמרתי, כל אחד והסיפור שלו. אנשים התבגרו טוב יותר, רע יותר, חלק אפילו נשארו בהכחשה. השינוי לא קורה ברגע אחד, הוא תהליך. ובאיזשהי נקודה בתהליך הזה הייתי קצין בבסיס בדרום שבטוח שהוא סגור על המיניות שלו במאה אחוז. הייתי אחרי קשר של חמישה חודשים, סיפרתי לשני חברים טובים. הייתי בטוח שמי שצריך לדעת יודע, שמה שאני צריך אני עושה ומה שלא, לא. אבל עדיין, ממש כמוך, לא הבנתי.

היה לי קצין רפואה הומו בבסיס וממש נגעלתי ממנו. כולם ידעו שהוא הומו, הוא היה משתמש במילים כמו "מהמם" ו"מגניבוש". במשך כמה חודשים טובים לא החלפתי איתו מילה. לא הבנתי מה הוא רוצה. בסדר, אתה הומו, אבל למה להתנהג כמו הומו? עד שיום אחד רב החטיבה שלח מייל שמזמין זוגות צעירים לשבת מסורתית בירושלים ברוח היהדות. הרופא עשה לי "העבר" למייל הזה בצירוף מילה אחת: "הולכת?"

וזה הצחיק אותי. זה ממש ממש הצחיק אותי. פתאום זה התחבר לי, כל הדיבור הזה בלשון נקבה, המוגזמות הזאת, ההומואיות. כי אני לא אהיה כמוכם, אני לא אהיה זוג צעיר שיוצא לשבת יהודית, אפילו לא קרוב, אני לא אתחתן כמוכם, לא אביא ילדים כמוכם, וסוף סוף, בפעם הראשונה, בגלל הרופא הזה שדיבר אלי כאילו אני הומו למחייתי, לא להיות כמו כולם שם אותי במקום של כח, של כיף, של לצחוק על זה. היום הקצין הזה הוא חבר טוב שלי ונדיר שאנחנו פונים אחד לשני בלשון זכר.

אני לא יכול להיות כמו כולם. אז בסדר, אתה אומר, אל תהיה כמו כולם מתי שאין ברירה. אבל כשיש לך ברירה, אז אל תהיה הומו. מה, אתה הומו למחייתך? כן, קמרלינג, אני הומו למחייתי. גיליתי את זה בדרך קשה וכואבת, שאני הומו בכל רגע ובכל שנייה, כי אתם גרמתם לי להתבייש בזה. לא מתוך כוונה רעה, אולי בלי לשים לב לפעמים, אבל כל פעם שבסרט הבחור בסוף השיג את הבחורה, אני ידעתי שאני לא אעשה את זה לעולם. אז עכשיו גם כשאני יכול להיות סטרייט כמו כולם ולהגיד שנשבר לי הזין, אני מעדיף להגיד שכואב לי הכוס. למה? שיהיה ברור לכולם, בעיקר לעצמי, שאני הומו ושזה לגמרי בסדר. לא, לא שזה בסדר, שזה אדיר.

אז עכשיו אתה מבין? הם מתנהגים כמו הומואים למחייתם כי אתה דרשת מהם להתנהג כמו סטרייטים. וזו דרישה קשה וכואבת. הם מתנהגים כמו הומואים כי אין באמת דרך ניטרלית. לא להתנהג כמו הומו זה להתנהג כמו סטרייט. לא להחצין את זה אומר להסתיר את זה. ולהסתיר זה כזה כאב בכוס.

ואולי בגלל זה ההומואים (או אולי עדיף להגיד הומואיות) שמתנהגים ככה הם אלה שאני הכי אוהב. כי זה אומר שהם התגברו לגמרי על הפחד הזה, זה אומר שהם בטוחים בעצמם, שמחים עם מי שהם. זה אומר שהם ויתרו על כל הנורמות המאצ'ואיסטיות. הם לא מוכנים שיכפו עליהם את השטויות האלה ולכן הם גם לא יכפו את זה על אף אחד אחר. הם מבינים שכל אחד בא איך שהוא בא וזה לגמרי בסדר. אפילו מישהו טיפש והומופוב הוא בסדר. כי אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אנחנו יודעות שאנחנו פשוט מ-ה-מ-מותתתתתתתתתתתת!!!!1