הומוסקסואליות – אפשר לצאת מזה, אבל טוב לי בפנים. או: למה הקב"ה עשה אותי הומו?

היהדות לא אוהבת הומואים, אין ספק. אפשר ללכת עם פירושים רפורמיים מכאן ועד הודעה חדשה, אבל כתוב בתורה, שחור על גבי ויקיפדיה, שאסור לעשות את זה. ומי שמדבר על אהבה בין גברים שלא כוללת להזדיין ממש, נו, אז אין לי שפה משותפת איתו. כשאני אוהב מישהו אני צריך שנזדיין.

ובעודי מפשפש ברשת כדי ללמוד עוד קצת על כל הרע והמר הצפוי לי בעקבות חטאי (ותאמינו לי, אני חוטא) נתקלתי באתר בשם "הומוסקסואליות – אפשר לצאת מזה". עם הכותרת המעודדת הזו צללתי פנימה והרשו לי לחלוק איתכם כמה דברים שגיליתי.

נתחיל, כראוי, בעובודת. "כמה עובדות: רובם ככולם של ההומוסקסואליים (שלא שינו את נטייתם) לא מקימים משפחה, לא מגדלים ילדים, ובמחצית השנייה של החיים הם חיים כאומללים ובקנאה באחרים על משפחה חמה ואוהבת שהאחרים הקימו." אלו "עובדות" שבונה האתר בדק ומצא, אני מניח שהוא השקיע הרבה זמן בעבודת מחקר רצינית ולכן לא נשאר לו זמן להתנסח בצורה שהיא לא דבילית לגמרי. אז קנאה? זה מה שיש לך? כבר חזו לי התאבדות בגיל ארבעים.

אז המשכתי וגיליתי ש:"נטייה זו אינה שונה מעונשים אחרים הקיימים בעולם, כגון מגיפות, וירוסים, טמטום או עקרות. ולכן זה מכעיס מאד את בורא עולם שבמקום לתקן את הפגם מעצימים אותו." הומוסקסואליות אינה שונה מטמטום. תכל'ס אחרי כך וכך שיחות עם הומואים, אני מתחיל לחשוד שהוא צודק.

ועוד:"לכן אלוקים לא שונא את בעלי הנטיות ההפוכות והוא ברא אותם כך, על מנת שיתגברו על נטיות אלו ולא יבצעו אותם בפועל, ועל מנת שישנו אותם ויזכו להקים חיי משפחה תקינים."

הבחור מלמעלה רצה שאני אהיה הומו, אבל אתגבר על זה. כל הזין לי, לא הצלחתי, זיינתי מלא מלא בנים. כנראה שבגלגול הבא אני אחזור אפילו עוד יותר חרמן כדי לתקן את דרכי. אבל אם אני אמור להתגבר על יותר חרמנות מזה, כנראה שהקרב אבוד מראש.

יודעים משהו? אני מאמין באלוהים. לא יכול להסביר איך בדיוק. חלק מההסבר שלי הוא שאי אפשר להסביר. קצת רמאות, אני יודע. בואו נגיד שלדעתי קיים איזה משהו שאנחנו לא בדיוק יכולים להבין והוא איפשהו מעל המציאות. ובגדול הוא גם הביא לנו את התנ"ך.

אז איך אני מסתדר עם זה? לא יודע. בעיקר מכחיש. זה לא שחוץ מהעניין הזה אני שומר תרי"ג מצוות. אולי י"ג, וגם זה בקושי. אולי אני והקב"ה עוד נתחשבן על זה. אולי נתחשבן על זה שאני לא לן בסוכה שבוע. אולי נתחשבן על זה שאני בכלל לא נוצרי. אבל בינתיים, כשהקליק הזה שם, ובחור יפה מסתכל לי בעיניים, זה לא נטיות הפוכות. זו הנטייה הכי ישרה שיש.

פורסם לראשונה במגזין אף, גליון אוקטובר 2012: דת.