יום שישי, 30 במרץ 2012

הקדמה קצרה.

העניין הוא שאתם לא תוכלו באמת להבין מה זה. רובכם לפחות. הכי קל זה להגיד בגלל שאני הומו ואתם לא. אבל זה לא בדיוק בגלל זה. זה בעקיפין, אבל זה בגלל כל מיני קודים ומוסכמות של הומואים. כל מיני דברים שנובעים מזה. ובעיקר כי לי היה פעם "אטרף".

"אטרף" הוא באופן רשמי אתר היכרויות. אבל בעצם הוא הפייסבוק של ההומואים. אתה בונה פרופיל (“כרטיס” באטרפית), מעלה תמונה (אולי גם אחת של הזין שלך) וצולל פנימה.

וככה יצא אתר עם חבורת גברים שיש להם לגיטימציה לחפש סקס. שום דבר טוב לא יוצא מזה. טוב, אולי יוצאים מזה כמה דברים טובים (אתם באמת רוצים שאני אפרט?) אבל זה פשוט... לא טוב. מספיק רק לשמוע את "שפת האטרף". השפה שהתפתחה באתר הזה השילה מעליה כל מילה, אות והברה שלא מובילה לשלב שבו עושים סקס. יש סלנג שלם של קיצורים ומשמעויות נסתרות (או לא כל כך נסתרות) שכולם באים לענות על שתי שאלות: א. האם שנינו רוצים לעשות את זה אחד עם השני? ב. איפה נעשה את זה? בקיצור, האתר מוכיח הכי טוב את מה שאמר בילי קריסטל- בנות צריכות סיבה כדי להזדיין. בנים צריכים רק מקום.

אבל הלגיטימציה הזאת נהית אפילו יותר גרועה. אתה פותח כרטיס באתר ופתאום זה בסדר לחפש מישהו שנראה מעניין ולהתחיל לדבר איתו. וזה נהדר. ויש 2000 כאלה. תמיד יהיה מישהו לדבר איתו. אבל אם כבר אז זה גם בסדר להגיד שהלילה אתה מחפש סקס. אבל רק הלילה. ואם כבר זה בסדר לחפש רק סקס, אז כבר עדיף לחפש מישהו שבאותו ראש כמוך, ובעצם אתה מעדיף מישהו שקצת מדליק אותו תחתונים כאלה או מה שלא עושה לך את זה ולפני שאתה יודע את זה יש שם אנשים שכל הכרטיס שלהם זה למצוא אנשים שיפליצו להם על הפנים או לקחת אנשים אחרים על הכתפיים. תאמינו לי, הלואי שהמשפט האחרון היה הגזמה לצורך הבלוג. זה לא בריא להגיע למצבים האלה.

אבל גם בלי זה. גם אם רק מדברים ונשארים בגבול הנורמאלי. עדיין אפשר להכנס לשם כל פעם שמרגישים משועממים. כל פעם שבא לדבר עם מישהו. כי תמיד יהיה מישהו לדבר איתו. אבל זה כל כך מזוייף. זה להזריק לוריד קצת תקשורת אנושית, אבל לגלות בדיעבד שזה רק כרטיס באינטרנט. שהבן אדם פתאום נעלם פשוט כי הוא הפסיק לשלוח הודעה. שהסטודנט החתיך בן ה-24 שכל כך הספקת להיקשר אליו בחצי שעה של הודעות הוא בן 40 שהיה משועמם בדיוק כמוך, ולקח את זה צעד אחד רחוק יותר. ואיכשהו, זה עדיין ממכר.

ובגלל כל אלה (וסיבות רבות אחרות, זה רק קצה המזלג) החלטתי שאני יוצא משם. ועשיתי זאת. ועכשיו אני מוכן לספר לכם קצת על העולם המטורף וההזוי הזה שהולך שם, וגם איך זה להסתדר פתאום בלעדיו. כי אני לא יודע. אני לא יודע איך מתחילים עם מישהו לא בהודעת אינטרנט. אני לא יודע איך אתם, הסטרייטים מסתדרים כשבא לכם סקס בערב ואי אפשר פשוט לפתוח את המחשב ולחפש אותו. אני לא יודע לעשות עיניים, אני לא יודע להסתדר בלי, אני לא יודע איך זה שאפשר להכיר אנשים רק במציאות. אבל אני הולך לגלות. ואני מזמין אתכם לשמוע גם.

תגובה 1:

  1. אולי כדאי לך לנהל שיחה עם סטרייטים לפעמים, כי אצלהם, פייסבוק הפך להיות האטרף של הסטרייטים... במילים אחרות, גם הם פותחים את המחשב ומחפשים סקס להיום בערב. הוא פשוט יותר גדול מאטרף, זה ההבדל היחידי.

    השבמחק