או: במצעד הגאווה חם
במצעד הגאווה חם. לא חם כמו "יהיה לוהט" חם. חם כמו "ארבעים מעלות בצל" חם. מתכנסים בגן מאיר, וחם. ואז צועדים ברחוב, וחם. ועוברים ליד איזה משאית ויש את הרעש של המנוע, והוא גם פולט עליך חום, אז בכלל חם, ואז סוף סוף אחרי צעידה ארוכה, וכמובן חמה, מגיעים לחוף, ונחשו מה קורה שם. נכון, ממש ממש חם. וזהו. זה כל מה שקורה במצעד הגאווה. ובגלל שבתל אביב גם ככה ממש חם, אז אפשר פשוט לוותר עליו.
הרי מי שחושב שמצב הקהילה בארץ רע חי בסרט. לא מזמן המליצו שגייז יוכלו להביא ילדים בארץ באמצעות פונדקאות. כל עניין הנישואים תקוע בגלל נישואים אזרחיים, לאף אחד לא איכפת אם זה חתן וכלה או חתן וחתן כל עוד הרב אורתודוקסי. הומואים ברחבי ארצות הברית חוגגים את זכותם לצאת מהארון בצבא כשבארץ לשמונה מאתיים יש תפוצת גייז במייל כבר כמה שנים. ועוד דבר קטנטן, תל אביב נבחרה לא מזמן לעיר הכי גאה בעולם. ממש טרגדיה לקהילה. אני יודע שאנחנו שונאים להודות בזה, אבל בכל זאת: מצבנו בארץ כהומואים לא כזה רע.
וזה לא רק מיותר, זה גם מרגיז. מרגיז שאם אני ארצה או לא, המצעד הזה מייצג גם אותי. זה מצעד *הגאווה*. יענו, של כל ההומואים. ומי הם שיצעדו בשמי? אתם יודעים שיש שם קבוצה שמקדמת טבעונות בשם ההומואים? גם השתמטות, שמאלנות, סוציאליזם, יו ניים איט. זה לא אני והם לא מייצגים אותי. לא רוצה שיצעדו בשמי, לא רוצה שיציגו אותי כחלק מהם. בגללם רואים אותי ככה, בגללם כשאני אומר "הומו" רואים בחור בתחתונים רוקד על משאית. מי מינה אותם להיות הנציגים של הקהילה?
בסוף זה מה שאנשים רואים. אנחנו לוקחים יום אחד בשנה להראות את עצמו לכולם ורק מצדיקים את הסטריאוטיפ. מראים כמה אין בנו שום דבר מעבר לגוף שרירי וחולצה צמודה. שכל מה שמעניין אותנו זה מסיבות וסקס ולא שום דבר אחר. אנחנו מראים את עצמנו בצורה מסויימת ואז מתלוננים שככה רואים אותנו. אם הומואים דורשים יחס שווה הם צריכים להתנהג כמו כולם. וכולם לא צועדים בחום של יוני ומריירים על דוגמנים בתחתונים.
אבל הכי גרוע זה עצם הרעיון. עצם הרעיון שכדי להרגיש שווים כהומואים אנחנו צריכים להפריע לאחרים. שיתנו לנו להתחתן, שייתנו לנו להתגרש, שייתנו לנו להביא ילדים ולהיות טייסים, אבל כל עוד כולם בסדר עם זה, זה לא באמת שווה. זה לא מה-אנחנו-רוצים-לקבל, זה מה-אחרים-לא-רוצים-לתת-לנו. והם לא רוצים לתת לנו לצעוד, אז נצעד. רק אם נדע שהדוסים לא רוצים שנצעד אבל אנחנו נצעד בכל זאת, רק אז יש לנו שיוויון. תכל'ס, עכשיו אנחנו באמת יכולים להרגיש ישראלים כמו כולם, גם אנחנו רעשנים ומפריעים.
ובקרוב: למה בכל זאת כן צריך את מצעד הגאווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה