יום שישי, 31 ביולי 2015

מחשבות על דקירות. או: אני כועס.

קודם כל - אני כועס על מי שדקר. כועס עליו וכועס על החברה החרדית כולה. בני לאו יכול להתנצל בשם התורה עד מחר. אני רוצה שהוא יתנצל בשם התורה בכל פעם שקוראים לזה ״מצעד התועבה״. אני רוצה שאריה דרעי יוציא הודעה גינוי על כל פשקוויל. אחרת שיפסיקו לבלבל לי את המח עם סליחה. הם חלק מזה.

אבל זה שבסוף מישהו דקר זה לא מה שמשנה. כי יש הרבה דברים שהובילו לזה שדוקרים מישהו במצעד, שאפשר בכלל לדקור מישהו במצעד. עצם העובדה שהמצעד הזה הוא כל שנה מאבק, עצם זה שהוא אירוע שעוד חושבים שאפשר למגר מירושלים, זו עובדה מכעיסה. ויש אנשים שלא משנים את העובדה הזאת. וגם עליהם אני כועס.

אני כועס על כל מי שלא בא אתמול למצעד. על כל הומו שהולך למצעד הגאווה בתל אביב, אבל לא טרח להגיע אתמול למצעד. על כל מי ששינה את תמונת הפרופיל שלו לפני חודש, או היום, לתמונה בצבעי הגאווה, אבל לא בא אתמול למצעד. על כל מי שאומר ביום יום שהוא לא מבין איך לא נותנים להומואים להתחתן בארץ, אבל לא בא אתמול למצעד. אתמול היה משחק הגמר. אתמול היה הקרב הקובע. אתמול הייתי צריך אתכם יותר מתמיד, ולא באתם לעזור. קראתי לכם לעזרה ונשארתם בבית. בדיוק היה לכם משהו חשוב בעבודה, בר מצווה של בן דוד, מבחן גדול, מלא שיעורי בית. וכל אלו היו יותר חשובים מהזכות שלי לא להסתיר את מי שאני בארץ ישראל. אתמול הייתי צריך אתכם, ולא באתם. ואני כועס.

וכך אני כועס גם על כל חבר כנסת, וכל פעיל ציבור, וכל חבר עירייה שלא היו אתמול במצעד. אולי אם הייתם שם אז הייתה יותר אבטחה? איפה היית, אמיר אוחנה, ראש התא הגאה בליכוד? איפה היית, איציק שמולי, שכתב היום שהקהילה היא הקהילה שלו? איפה היית, מירי רגב, שבא לקבל חיבוקים במצעד בתל אביב? איפה היית, ניר ברקת? איפה היית, שלי יחימוביץ׳, שכתבה ש״נרדמה בשמירה״? והרשימה הזאת עוד ארוכה. כל נבחר ציבור שלא הגיע אתמול להביע תמיכה, להראות שזה בסדר לצעוד בלבוש מלא ובצורה מכובדת ברחובות ירושלים ולהגיד ״זה בסדר להיות הומו״ - כל נבחר ציבור שביום יום ׳תומך׳ בזכויות שלי, אבל לא בא לתמוך כשהיינו צריכים אותו יותר מתמיד, כל נבחר ציבור כזה הוא בזיון. ואני כועס עליו. אולי אם הוא היה שם, זה לא היה קורה.

אני כועס על משטרת ישראל. תפקידכם היה למנוע את זה. תפקיד המשטרה הוא לאבטח את האזרחים ונכשלתם. במצעד הדגלים המקולל אתם יודעים יפה מאוד לסגור את הערבים בבתים שלהם. ועכשיו לא יכולתם למנוע מחרדים להגיע לשניים וחצי רחובות בירושלים? לא יכולתם לשים מעקב אחרי הבן אדם הזה? לא יכולתם לשים שם כשומר מישהו עם יותר מסוגלות ממג״בניקית בת 19 שהגיעה לשם כי הנתונים שלה לא היו מספיק גבוהים בשביל להתגייס לצה״ל? והיא בערך היחידה שאני לא כועס עליה. זו לא אשמתה, היא בבירור חסרה הכשרה להתמודד עם מישהו שבאמת רוצה לעשות משהו רע. היא שם לקישוט, כדי שתגידו ״איבטחנו״. משטרת ישראל - נכשלתם, נכשלתם בכל כך הרבה רמות, ונכשלתם בגלל שדמי מותר בעיניכם. בגלל שלאף אחד לא היה מספיק איכפת מעוד הומו שנדקר.

אבל הכי גרוע - השלטון. השלטון שעכשיו מופתע. השלטון שעכשיו מגנה. השלטון שהיום מגנה גם רצח של תינוק. השלטון שמוציא פרסומות לטלויזיה של ׳גזענות היא פשע, עזרו לנו למגר אותו יחד׳. מגרו אותו בעצמכם חבורה של בטלנים! כועס על זה שאתם לא עושים כלום. כועס על זה שחוקרים איזה צייצן שכתב ״בא לי לירות בביבי״ אבל לא את המוני האנשים בפייסבוק שמסיתים נגד השמאל, נגד ההומואים, נגד הערבים והפלסטינים. כועס על זה שאתם עוצמים עין מול מערכת החינוך החרדית ומערכת החינוך הדתית לאומית ומול אירגון להב״ה שפאקינג מפגין בכיכר ציון כאילו זה לא ארגון טרור. הדם הזה הוא על ידכם. על ידיו של ראש הממשלה, על ידיהם של השרים, של עושי דברם. ואני כועס עליהם.

ומתוך הכעס, אני קורא, שוב, לעזרה. שנה הבאה שוב יהיה מצעד, ואני מבקש מכם שוב - בואו. צריך אתכם שם. ארגנו את הזמן, כתבו את העבודות לאוניברסיטה מוקדם יותר, הודיעו לבוס שיש לכם אירוע שאין שום סיכוי בעולם שאתם מפסידים, קחו אוטובוס ובואו. פשוט בואו. כי אני צריך אתכם שם, כי למרות שהאור ינצח, החושך עדיין מפחיד אותי, כי אני רוצה ללכת ברחוב ולהיות מי שאני. אני לא רוצה לכעוס יותר. ואני צריך אתכם בשביל זה. בואו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה