ניסוי

קח את האמת הכי כואבת, עמוד מולה. קח את הפצע, לחץ עליו. מצא את בריכת הרעל שלך, צלול לתוכה. התפלש בה, נשום את האדים המכאיבים, חוש את הצריבה, את הכאב, את הריקנות שאוכלת אותך מבפנים. דחו אותך, השפילו אותך. טוב, לא ממש השפילו, בסך הכל – לא! אל תתחמק! אל תבנה את ההגנות, אל תספר שקרים. קח את האמת בצורה הכי עירומה והכי כואבת. אתה רצית והוא לא. גם אם לא באמת רצית – די! בלי הגנות! רצית. רצית יותר מהכל וזה לא עבד, לא הלך לך. מה שתכננת מתפורר מולך ואתה עומד ולא יודע מה לעשות עם זה.

מי שלא רוצה הפסד שלו. אולי די עם זה?! ההפסד הוא שלך! אם תמשיך לשקר ככה זה ישאר בפנים. תוציא הכל החוצה. תנקז את המוגלה, עם כל הכאב שבפעולה. לא צריך שתיה, לא צריך כדורים, לא צריך שקרים, לא צריך חברים. אתה והכאב. הוא לא אינסופי, הוא יגמר, אבל בשביל שהוא יגמר צריך להרגיש אותו במקום הכי סודי שלך. להפיל כל גדר שיש בפנים. להרגיש את הכאב זוחל פנימה. הרי הוא כבר שם. התחושה הזאת כבר שם, אתה חושב שהגדרות לא נותנות לה להכנס, אבל הן לא נותנות לה לצאת.

שתצא. בכאב, בדמעות, בתסכול. שתצא החוצה, התחושה הזאת. תחצין, תראה, תבכה לכרית, תכתוב על זה. תגיד לעצמך שוב ושוב כמה מתסכל מה שקרה עכשיו. תן לזה לסחוף אותך, לאכול אותך, לשגע אותך. אתה תשרוד את זה. אתה תצא מחוזק. אתה מסוגל לזה. אתה חייב להיות מסוגל לזה. אין לך שום ברירה אחרת.