הילד הרע שבי ממשיך לתהות על קנקנם של הומואים.
לכל
ההומואים יש עיני רנטגן. נושכי
כריות by day ובעלי כוח על
by night. אולי להיפך,
בעצם. הם מסוגלים
להסתכל לתוך תיקיות הפורנו הסודיות שלכם,
דרך ההיסטוריה של האינטרנט
שמחקתם ועד למחשבות הכי סודיות שלכם
ולראות אם יש שם דוגמן בתחתונים. זה
הגיי-דר. כח-העל
שלנו. אז אומרים שכל ההומואים יודעים לזהות הומואים אחרים. זה באמת ככה?
איך
אפשר בכלל לזהות הומו בארון? הוא
כמו מישהו שמשחק מחבואים כשהוא מתחבא
ומחפש באותו הזמן. הוא
המתחבא. הוא לא רוצה שאף
אחד יראה אותו. הוא לא יעיז
להגיד שהוא אהב את הקומדיה האחרונה עם
ג'ניפר אניסטון כי אולי
זה קצת "הומואי"
מצידו, ואם הוא
קפץ בטעות כשהוא שמע שיר של בריטני,
אז הוא ישר ידבר על כמה הוא
היה רוצה לעשות את בר רפאלי. זו,
אגב, אחלה דרך
לזהות הומו בארון. הוא
תמיד ירצה רק את הבנות הסופר-שוות.
אלה שבטוח סטרייטים רוצים.
הוא לא ייסתכן בפחות מזה.
אף פעם לא תשמעו אותו אומר
שהממושקפת ההיא דווקא חמודה לדעתו.
החננה הזאתי?! בוא'נה
איזה הומו אתה!
מצד
שני הוא כל הזמן רוצה לדעת מי עוד משחק
איתו. אם הוא רוצה סקס,
וכולם רוצים סקס, הוא
יצטרך להיחשף. גם אם זה
מאחורי כינויים ושמות ממוצאים בצ'טים
אפלים. בסוף אף אחד לא
מזדיין עם שק על הראש (אל
תהיו קטנוניים, זה לא הנושא
עכשיו), ומישהו ידע עליו.
אפילו מישהו אחד, אפילו לשנייה, ואולי זה יהיה המישהו הלא נכון.
יש
כאן עניין מאוד חשוב. תמיד
מתישהו מגיע "המישהו הלא נכון" הזה. יש
כלל בלתי כתוב בין הומואים שגם אם גילית
על הומו אחר בארון, אתה
שומר את זה לעצמך ולא מספר לאף אחד.
העניין הוא שעוד מימי התנ"ך
ההומואים לא הכי טובים עם הקטע הזה של
כללים והם רכלנים כמו סבתא משועממת.
גם אם נסעת לעיר אחרת כדי לצאת
לפאב של גייז, גם אם אתה
מזדיין רק בפינות אפלות, גם
אם אף אחד בעולם לפני זה ואחרי זה לא יודע,
מתישהו יהיה שם לשנייה אחת
ההומו הלא נכון שמכיר אותך.
ומילא
אם היה צריך את המציאות בשביל זה. אבל
מאז שהמציאו את הפייסבוק זה כבר לא ממש
חכמה. יש לך שלושה חברים
הומואים משותפים עם מישהו? הומו.
העלו, אפילו
לשנייה אחת, תמונה שלו
מאיזה מסיבה? הומו.
עשה לייק ל"אנטומיה
של גריי"? הוא כל כך הומו
שהצבע הורוד עצמו צוחק עליו שהוא הומו.
רק פייסבוק? יש
אפליקציה (אפילו שתיים)
היום באייפון שמראה לך מי
ההומואים סביבך. גם אם הוא לא שם שם תמונת פנים, קצת מחשיד שתמיד שהוא לידך זה מתחיל לצפצף.
בקיצור-
אין חוש ואין נעליים. יש
הסקת מסקנות די פשוטה והרבה רכילות. אז למה כל כך חשוב לנו הגיי-דר שלנו? כי גם בפעמים שנופתע,
אף פעם לא נודה בזה. תמיד
נגיד: "נו, ברור,
מהרגע הראשון רואים עליו שהוא
הומו כמו קשת בענן מצופה נצנצים".
למה? כי כשסטרייט מגלה שמישהו אחר הומו, זה לא מאוד רלוונטי אליו. אולי הוא יופתע, מקסימום הוא ייזכר בבהלה באיזה מבט חשוד במקלחות בצבא, אבל בזה זה מסתכם. הומואים שמודים
שהם הופתעו מודים בהרבה יותר מזה.
אם
אנחנו נודה שאנחנו לא בטוחים בזהות המינית
של מישהו, זה בעצם אומר
שמבחינתנו הוא פוטנציאל לסקס. דמיינו
לעצמכם סיטואציה: אתם
יושבים ליד מישהי (נניח
אפילו די שווה) ופתאום היא
משנה את הישיבה שלה ככה שהיא קצת יותר
מתחככת בכם. למה היא עשתה
את זה? היא מנסה לרמוז לי
משהו? היא זורמת? אני
יכול לראות לה מפה את הציצים? ברגע
שמישהו הוא פוטנציאל לסקס כל המחשבות
האלה רצות גם לנו בראש. ובחיים
לא נודה שאנחנו חושבים את כל הדברים האלה
כל פעם שמישהו מגרבץ.
אולי
אני טועה. אולי רק אני הומו
גרוע עם גיי-דר מקולקל.
יש לי חבר הומו שטוען שהוא
מזהה אותם מקילומטרים. מצד
שני הוא הכיר אותי שנה וחצי לפני שסיפרתי
לו, ומתישהו באמצע מישהו
אפילו אמר לו שהוא יודע שאני הומו,
ובכל זאת הוא הופתע כשסיפרתי.
טוב, נו,
אבל דיברתי ממש הרבה על בר
רפאלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה